בּ-1904 הִגִיעַ לִצְפוֹן הוֹדוּ יְהוּדִי רוּסִי פָּצוּעַ. הוּא בָּרַח מֵרוּסְיָההַצָארִית וְגַם מֵהָאֲנָשִים הַקְרוֹבִים לוֹ: בְּנֵי מִשְפָּחָה וַחֲבֵרִים.בְּהוֹדוּ מְטַפֵּל בּוֹ רוֹפֵא אַנְגְלִי. הוּא מַבְרִיא, אֲבָל אַחַר כָּך הוּא נֶעֱלַם. אַחֲרֵי מֵאָה שָנָה, הַנֶכֶד שֶלוֹ נוֹסֵעַ מִיִשְׂרָאֵל לְהוֹדוּ. הַנֶכֶד רוֹצֶהלְגַלוֹת לְאָן נֶעֱלַם הַסַבָּא שֶלוֹ. זֶה חֵלֶק קָטָן מֵהָעֲלִילָה שֶמְסַפֵּרהַסֵפֶר ‘קַו הַמֶלַח’ שֶל יוּבַל שִמְעוֹנִי. בַּסֵפֶר הַזֶה עוֹסֵק שִמְעוֹנִיבְּדָתוֹת, בְּאִידֵיאוֹלוֹגְיוֹת, בְּמַסָעוֹת, וּבְיִיסוּרִים.