לַמְנוֹרָה בְּבֵית-הַמִקְדָש הָיוּ שִבְעָה קָנים, וּבַחֲנוּכָּה אֲנַחְנוּ מַדְליקים מְנוֹרָה שֶיֵש לָהשְמוֹנָה קַנים וְשַמָש. מַדוּעַ? הַמִסְפָּר שֶבַע מְסַמֵל בַּיַהֲדוּת אֶת הַטֶבַע: יֵש שִבְעָה יָמיםבְּשָבוּעַ. הַמִסְפָּר שְמוֹנֶה מְסַמֵל דְבָרים שֶהֵם מֵעַל לַטֶבַע כְּמוֹ נִסִים. בַּחֲנוּכָּה קָרוּ כַּמָהנִסִים לַיְהוּדים. אַחַד הַנִסִים הָיָה שֶהַיְהוּדים מָצְאוּ בְּבֵית-הַמִקְדָש כַּד שֶמֶן. הַשֶמֶן שֶהָיָהבַּכַּד הָיָה מַסְפּיק לַמְנוֹרָה לִשְמוֹנָה יָמים. לָכֵן אֲנַחְנוּ מַדְליקים שְמוֹנָה נֵרוֹת וְגַם שַמָש,וְלֹא שֶבַע נֵרוֹת כְּמוֹ בַּמְנוֹרָה שֶהָייְתָה בְּבֵית-הַמִקְדָש. ע